נווה נעים בניין בע"מ - 513994525 ואח' נ' וועד הבית ארבל 30 כרמיאל ואח'

פסק דין

רקע כללי,

התובעת הגישה תביעה שבגדרה היא עתרה לחיובו של הנתבע בתשלום סך של 57,000 ₪. גם הנתבע-התובע שכנגד ( להלן:הנתבע) הגיש תביעה שכנגד בה עתר לחיובה של התובעת-הנתבעת שכנגד (להלן:התובעת), כן נגד הנתבע שכנגד (להלן:נעים) , לתשלום סך של 72,000 ₪.

תחילתה של ההיכרות בין הצדדים, בהודעה שפרסם הנתבע אודות רצונו לשפץ את חזיתות הבניין בעיר כרמיאל, עליו הוא מופקד. התובעת, שהינה חברה קבלנית המתמחה בעבודות בניה, הגישה את הצעתה לנתבע לשם ביצוע העבודה. אחרי ניהולו של מו"מ, הצדדים הגיעו לידי הסכמות לפיהן העבודה תבוצע ע"י התובעת, בתמורה לתשלום סך של 110,000 ₪, כולל מע"מ.

עוד בטרם נחתם ההסכם הכתוב, אליו אדרש להלן, הנתבע מסר בידי התובעת שלוש המחאות דחויות שכל אחת על סך של 11,000 ₪, וזאת בשלהי חודש יוני 2008. ימים ספורים לאחר מכן, וליתר דיוק ביום 9.7.08, נחתם ההסכם, שבמסגרתו הצדדים העלו על הכתב את הצהרותיהם וההסכמות שהתגבשו ביניהם, (להלן:ההסכם).

בין היתר, נקבע בסע' 5.1 להסכם שעל התובעת :" להתחיל בביצוע העבודה ביום 22.7.08", כן התחייבה התובעת, באותו סעיף, להשלים את ביצועה של עבודת הצביעה עד לא יאוחר מיום 22.9.11. עוד חשוב לציין, שלהסכם זה צורף נספח שהתייחס לפירעון התמורה המוסכמת. בנספח זה הוסכם שהנתבע ישלם לתובע את הסכום המוסכם ב-10 תשלומים שווים, כן נקבע שעל הנתבע למסור בידי התובע 3 המחאות, דבר שתוקן בכתב יד לשש המחאות, לפני תחילת העבודה. בסופו של אותו נספח, גם צוין שנעים יערוב באופן אישי לקיום התחייבויותיה של התובעת, ולתשלום מלוא הסכומים בהן תחויב בהתאם להסכם זה. על נספח זה חתם נעים, בתוספת חותמת התובעת.

הזמן נקף, המועד הקבוע בגוף ההסכם לתחילתה של העבודה חלף, והתובעת לא החלה בביצוע העבודה כפי התחייבותה. לטענת הנתבע, לאחר חתימתו של ההסכם ומשעקבותיו של מנהל התובעת נעלמו, כן משכל הניסיונות הרבים ליצירת קשר עם נעים עלו בתוהו (דבר שהינו שנוי במחלוקת בין הצדדים) הנתבע החליט לבטל את שתי ההמחאות שמועד פירעונן טרם הגיע. מועד הפירעון של ההמחאה השנייה נקבע ליום 29.7.08. בסמוך למועד זה נעים הגיע לבניין, נפגש עם נציגי הנתבע (להלן:הפגישה), בפגישה זו הצדדים הסכימו כי ימסרו לתובעת עוד שלוש המחאות דחויות נוספות, וכי האחרונה תבצע את העבודה. ראוי לציין שבעניין תוכן פגישה זו הצדדים חלוקים, התובעת טוענת שהוסכם על דחיית תחילת העבודה ליום 17.8.08, ואילו הנתבע טוען שהוסכם מפורשות כי התובעת תתחיל באופן מיידי, למחלוקת זו אדרש בהשמך הדברים.

וכך היה, התובעת קיבלה את ההמחאות, בסמוך לאחר מכן, לערך בתחילת חודש אוגוסט 2008, הותקנו הפיגומים מסביב לבניין, כן הוזמן הצבע שאוחסן במחסני הבניין. עוד חשוב לציין שביום 5.8.11 הוסיף הנתבע ומסר לתובעת שתי המחאות דחויות נוספות.

אף שהפיגומים נתלו מסביב לבניין, גם הצבע הגיע, התובעת לא החלה בביצוע העבודה. בעקבות כך, נציג מטעם הנתבע השאיר ביום 16.8.08 הודעה בתא הקולי של נעים, בדבר הפסקתה של ההתקשרות, כן הוסיף למחרת ושגר מכתב, שבגדרו הודע לתובעת אודות הפסקת ההתקשרות מפאת הפרותיה לחוזה.

בשלב זה דרכי הצדדים נפרדו. נעשה ניסיון, באמצעות נציגת עמותת תרבות הדיור בכרמיאל, כדי להביא את הצדדים להבנות דבר שלא צלח. בעקבות כך, הפיגומים פורקו, וגם הצבע שאוחסן במחסני הבניין, נלקח ע"י התובעת.

עד לאותו שלב התובעת הצליחה לפרוע המחאה אחת, כן הוסיפה והסבה שתי המחאות לחברת משכונית בע"מ. שתי המחאות אלו בוטלו, אם כי בהליך נפרד בו פתחה משכונית נגד הנתבע, הצדדים הגיעו לידי הסכמה בדבר תשלום הסכומים הנקובים בהמחאות, בסך של 22,000 ₪.

זו הייתה ההשתלשלות העובדתית שאינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, אך בצידה קיימות עובדות רבות שהצדדים נחלקו לגביהן ואשר יוצגו במסגרת טיעוני הצדדים.

טענות הצדדים.

ביום 28.6.11, שמעתי את עדי וסיכומי הצדדים. התובעת הדגישה בסיכומיה, שעקב הפרתו של הנתבע להסכם, שבאה לידי ביטוי באי מסירת ההמחאות (שש במספר) מיד לאחר ההתקשרות, הדבר עכב את תחילתה של העבודה. ועוד, התובעת גילתה מפורשות שפניה לקיומו של ההסכם, חרף הפרתו מצד הנתבע, בכך שהשקיעה כספים ברכישת צבעים ובהזמנת והתקנת הפיגומים.

התובעת גם הוסיפה וטענה, שבעקבות האמור לעיל, הוסכם בפגישה על דחיית מועד תחילת העבודה עד ליום 17.8.08, כאשר יום קודם לכן הנתבע ראה לחזור בו מסיכום זה ולהודיע על ביטולו של ההסכם.

משום העובדה שההסכם הופר ע"י הנתבע הרי התובעת, כך היא טוענת, זכאית לקבל את סכום התביעה המבוסס על הכספים שהוציאה לתקנת הפיגומים ורכישתם של הצבעים, כן להורות על דחיית התביעה שכנגד.

נעים שאף הוא , כאמור, נתבע שכנגד , סבור שאין בנמצא ערבות אישית מטעמו, בשל העובדה שעל חתימתו הוטבעה גם חותמת החברה. אך מעבר לכך, הוא בדעה שנכון לדחות את התביעה שכנגד נגדו, גם בשל העובדה שהוכח שהתובעת לא הפרה את ההסכם ובכך לא גרמה נזקים כלשהם לנתבע.

מהצד השני של המתרס, הנתבע חדד שנעים תיקן את נספח ההסכם לעניין מספר התשלומים ללא קבלת הסכמתו של הנתבע. חרף זאת, הנתבע אישר זאת בדיעבד תוך צפייה שהתובעת תחל ותאיץ ביצועה של העבודה, ציפייה שהתבדתה. התובעת הפרה ברגל גסה את ההסכם, לא עמדה במועדים, אף נעלמה עם קבלת כל תשלום ולא טרחה להשיב לפניותיהם החוזרות ונשנות של נציגי הנתבע, דבר שאילץ את הנתבע לבטל את ההסכם.

הנתבע מוסיף, שמעולם לא הסכים לדחות את מועד תחילת העבודה. טענתו זו של מר' נעים חסרת כל בסיס, הגם שהוא התגלה כאדם ועד לא אמינים, שעה שהציג בפני הנתבע מצג שקרי בדבר היות התובעת קבלן רשום, כן משום שלא פעל לקיום התחייבותה של התובעת, כקבוע בהסכם, בדבר המצאתה של פוליסת ביטוח המכסה את העבודות המוסכמות.

מכל אלה הנתבע סבור, שנכון בנסיבות להורות על דחייתה של התביעה העיקרית, ולקבל את התביעה שכנגד במלואה.